- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כהן נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
529-09-09
7.12.2010 |
|
בפני : לימור ביבי-ממן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נטלי כהן |
: אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
תביעה לשיפוי התובעת בגין הנזקים אשר אירעו לה, כפועל יוצא מכך, שכניסתו של בנה לארץ לא נרשמה בביקורת הגבולות ודרכונו לא הוחתם.
1. לטענת התובעת, ביום 26/7/06 טס בנה בן השבע לבקר את אביו בארה"ב. הואיל והילד טס לבדו, שילמה התובעת סך 100$ בגין שירות ליווי קטין הניתן על ידי הנתבעת.
לטענת התובעת בנה שב לארץ ביום 28/8/06 ואולם, בנסיבות כפי שיפורטו להלן, התרשלה הנתבעת הואיל ובעת חזרתו לארץ לא הועבר בנה על ידי הדיילת בביקורת הדרכונים ומשכך, דרכונו לא הוחתם בחזרה לארץ ודבר כניסתו בחזרה לארץ לא נרשם במחשבים.
התובעת לא ידעה על דבר התקלה עד ליום 4/10/06 , בו קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי הודעה ובהתאם לה, מופסק תשלום קצבת הילדים בעבור בנה , הואיל ואין הוא בארץ.
בעקבות ההודעה האמורה, פנתה התובעת מספר פעמים למשרד הפנים וכן, פנתה אל הנתבעת אשר טענה כי האשמה הינה של משטרת הגבולות. בסיכומו של דבר, בדלית ברירה, נאלצה התובעת להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה וזאת, על מנת לקבל פסק דין הצהרתי ובהתאם לו בנה אמנם בארץ מהמועד הנקוב.
לטענת התובעת, העברת הילד בביקורת דרכונים מהווה חלק מהתפקיד בגינו שילמה לנתבעת ,משלא ביצעה האמור - התרשלה ומשכך, עליה לשפותה בגין כלל הנזקים אשר אירעו לה , המוערכים על ידי התובעת בסך כולל של 13,221 ₪.
2.לטענת הנתבעת – התובעת השהתה את תביעתה לאורך תקופה ארוכה של כארבע שנים ומשכך, יש בשיהוי זה על מנת לפגוע ביכולתה לבירור הפרטים הנכונים לרבות, לאתר את הדיילת אשר אמנם ליוותה את בנה של התובעת.
יתרה מכך, לטענת הנתבעת – האחריות לוודא ולבצע רישום של כלל הנכנסים לארץ מוטלת על ביקורת הגבולות ומשכך, היא הגורם האחראי ולא הנתבעת.
זאת ועוד, לטענת הנתבעת אין כל אפשרות לכניסה לישראל בלא מעבר בביקורת הגבולות ומשכך, שלא מן הנמנע הוא כי הילד אמנם עבר בביקורת הגבולות ואולם, דרכונו לא הוחתם בעת המעבר כאמור.
3. במהלך הדיון בפני העידה התובעת וכן, נציגת הנתבעת והוצג לי על ידי התובעת תדפיס מהאינטרנט מתוך אתר הנתבעת ובמסגרתו מתואר השירות אשר ניתן לילדים בלי מלווים.
לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו אליהם, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי וכמפורט להלן.
4.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :
"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"
[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]
במקרה שבפני, על התובעת מוטל הנטל להוכיח את כלל רכיבי תביעתה ובכלל זה- את העובדות המשמשות בסיס לתביעתה, את טענתה ולפיה הנתבעת התרשלה והיקף רשלנות זו והנזק אשר אירע לה.
5.באשר לעובדות המשמשות בסיס לתביעת התובעת – הראיות אשר הוצגו על ידי התובעת כבסיס לטענתה ולפיה, בנה לא עבר בביקורת הגבולות הן ראיות נסיבתיות. דהיינו מכך, שהדרכון לא הוחתם ורישום בנה לא עודכן במחשב , למדה התובעת כי בנה לא הועבר דרך ביקורת הגבולות. הנני סבורה כי , לא ניתן להסתפק בראיות נסיביות אלו בכדי להוכיח את מחדלה של הנתבעת מלהעביר את בנה של התובעת בביקורת הגבולות. לענין זה, מבנה שדה התעופה מחייב מעבר בביקורת הגבולות ומשכך, האפשרות שבנה של התובעת לא עבר כלל דרך ביקורת הגבולות תיתכן רק באם הדיילת הבריחה את הילד – אפשרות אשר אינה עולה עם השכל הישר שכן, מדוע תעשה זאת?!
משכך, הנני קובעת כי בנה של התובעת הועבר דרך מעבר הגבולות. יחד עם זאת, אין עוררין, לאור הראיות כפי שהוצגו, כי דרכון בנה של התובעת לא הוחתם ורישומו לא עודכן במחשב. לענין זה, אמנם, לדיילת הנתבעת אין כל שליטה על רישום במחשב ומשכך, הנתבעת אינה אחראית למחדל זה ואולם, משהילד מסור לחזקתה ולהשגחתה ומשבמסגרת השירות הניתן על ידי הנתבעת נקבע מפורשות כי השירות המסופק על ידה כולל מעבר בביקורת דרכונים – הנני סבורה כי הנתבעת התרשלה בתפקידה עת לא וידאה החתמת הדרכון. לאור האמור, הנני קובעת כי גם הנתבעת אחראית לחלק מהמחדל ויודגש, האחריות אינה של הנתבעת לבדה אלא שלכאורה קיימת אחריות גם של משטרת הגבולות למחדל האמור . הואיל ומשטרת הגבולות לא צורפה להליך על ידי מי מן הצדדים , ולא ניתן לה יומה, הרי שאין בפסק דין זה בכדי לקבוע מסמרות לענין עצם אחריותה. באשר לצדדים בתביעה זו בלבד ולאור הנסיבות כפי שהוצגו לי בהקשר לנתבעת בלבד, הנני קובעת , על דרך האומדנא, כי אחריותה של הנתבעת למחדל עומדת על 50%.
6. משקבעתי כי הנתבעת אחראית בשיעור 50% למחדל בהחתמת דרכון בנה של התובעת עת שב לארץ, הנני נדרשת לשאלת הפיצוי אותו דורשת התובעת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
